כשחזרתי מצבעי המדבר לעיר העייפה והמאובקת נשאתי בתרמיל הכבד מאוד לא רק אוהל, שק שינה וערכת קפה. היה שם, אוורירי ונטול משקל, גם ליל הכוכבים שנשקף מחוץ לאוהל כשקמתי באמצע הלילה וחץ ענני בהיר נעוץ לו במרכזו. וכאילו במקרה, היה מונח על השולחן ספר שיריה של זלדה, וכאילו במקרה – הוא נפתח לי בעמוד הזה.
שנבדלו מכל מרחק הם המרחקים הסגוליים, הטרגיים, שבין הנפש ובורא עולם, שבין הילדה והכוכבים. ואני מוסיפה – שביני ובין הילדה, שבין החיים והמתים.
1 Comment
Your comment is awaiting moderation.
I was a bit skeptical at first but this site is legit. The registration was quick and I started playing in minutes. Big thanks to thg2g888 for the great service.
תרמיל